השירות הצבאי בישראל הוא שלב משמעותי עבור צעירים רבים, אבל דווקא בשלב שבו הם הכי פגיעים – לפני שהם אפילו לבשו מדים – אין להם מושג אמיתי על הזכויות שמגיעות להם. טירונים וטרום-טירונים, מועמדים לשירות ביטחון או כאלו שמתחילים תהליך מול מיט"ב – כולם מגלים במהרה שאין מענה פשוט לשאלות רבות שמתעוררות.
האם אפשר לערער על פרופיל רפואי? מה עושים אם רוצים להגיש בקשה לדחיית שירות? האם יש דרך להימנע משיבוץ לתפקיד מסוים, או להציג טענות נגד כשירות פסיכולוגית לשירות קרבי? כמעט כל משפחה בישראל נתקלת בסיטואציה כזו, ולרוב מבלי לדעת למי לפנות, ובעיקר – מה בכלל האפשרויות המשפטיות שעומדות לרשות המתמיין.
הצבא איננו גוף גמיש – אבל יש בו חוקים
חשוב להבין: צה"ל אינו ארגון אזרחי רגיל. יש לו מערכת כללים ייחודית, הוא נשען על חוק השיפוט הצבאי, ולעיתים קרובות ההחלטות בו מתקבלות על סמך שיקולים כלליים ולא על פי התאמה אישית. ובכל זאת, גם בתוך המערכת הצבאית יש זכויות. כמו בכל מערכת חוקית, יש נהלים, תקנות, מסלולים להגשת בקשות וערעורים.
הבעיה מתחילה כשאותו מלש"ב (מועמד לשירות ביטחון) או הוריו לא מכירים את המערכת. הם מקבלים זימון לבדיקה רפואית, מכתב לשיבוץ טירונות או דרישה להופיע לוועדה – ולא יודעים מה ניתן לעשות ואיך להתמודד. בשלב הזה, לא פעם, הם מגלים בדיעבד שהיו יכולים להשפיע על ההחלטה אילו רק היו פונים בזמן לייעוץ משפטי מקצועי.
ההבדל בין בקשה שנכתבת נכון – לבין דחייה אוטומטית
במערכת הצבאית, לא רק שיש אפשרות לערער ולהגיש בקשות – יש גם דרך נכונה לעשות זאת. אם הפנייה נעשית בשפה משפטית מדויקת, עם טיעונים שמתבססים על תקדימים או על פסיקות, הסיכוי שלה להתקבל עולה דרמטית. כשבקשה נכתבת כלאחר יד, או מגיעה ממלש"ב שאינו יודע כיצד לטעון את טענותיו, היא עלולה להידחות מיד, לפעמים מבלי להיבחן לעומק.
ישנם מקרים שבהם צעירים שהגישו בקשות להעברת תפקיד, פרופיל רפואי, דחיית שירות או ביטול צו גיוס, קיבלו סירוב מוחלט. רק לאחר שפנו לייעוץ משפטי, והבקשה הוגשה מחדש בצורה מדויקת ומקצועית, התקבלה ההחלטה המקווה.
מי מייצג אתכם מול המערכת? לא המפקד, לא הפסיכולוג ולא הרופא
רבים חושבים שיש להם למי לפנות בתוך המערכת – המפקד ביחידה, הפסיכולוג של מיט"ב, או אפילו קב"ן – אך בפועל מדובר בגורמים שמייצגים את הצבא ולא את המתגייס. תפקידם אינו לדאוג לאינטרס הפרטי של כל חייל אלא לתפקודו של צה"ל כולו. לכן, גם כשיש כוונות טובות – אין לצפות מהם לייעץ כיצד לפעול משפטית או כיצד לערער על החלטות.
כאן בדיוק עולה החשיבות של ייעוץ משפטי חיצוני, עצמאי, שמבין את המערכת לעומק, אבל מייצג את האינטרסים של החייל העתידי ולא את אלה של צה"ל.
שלבים חשובים שבהם כדאי לשקול סיוע משפטי
יש לא מעט תחנות במסלול של מלש"ב או מתגייס, שבהן כדאי לשקול לפנות לעורך דין המתמחה בדיני צבא. הנה כמה מהן:
- בדיקות רפואיות לקראת קביעת פרופיל: האם אובחנו בצורה נכונה? האם נלקחו כל המסמכים בחשבון? האם יש מקום לערעור?
- זימונים לוועדות התאמה, שחרור או פסיכולוגיות: יש מקום לטעון טענות לפני הוועדה, לתמוך במסמכים רפואיים, ולנסח את הדברים בצורה משפטית.
- אי התאמה או קשיים רגשיים לקראת שירות קרבי: ניתן לטעון לפטור או לדחייה – אך נדרש ליווי שיודע להבחין בין מקרה לגופו ולהציג אותו באופן משכנע.
- מצבים משפחתיים מיוחדים: תמיכה בבית, מחלות במשפחה, מצב כלכלי – אלו דברים שיכולים להשפיע על שיבוץ ותפקיד.
- חיילים שמגיעים עם עבר פלילי, טיפולי בריאות הנפש או רקע רגיש: אלה זקוקים לייעוץ מדויק כדי למנוע שיבוצים בעייתיים או השלכות שליליות.
מתי נכון לפנות לעורך דין?
הטעות הנפוצה היא לחכות עד שיהיה "משבר". אך כמו בתחומים אחרים – גם כאן, ייעוץ מוקדם יכול למנוע הסתבכות. ההמלצה היא לפנות לעורך דין המתמחה בתחום הצבאי כבר בשלבי המיון, וודאי כאשר מתקבלת החלטה שנראית לא צודקת או בעייתית.
בשלב הזה חשוב לשאול את עצמך: האם אני מוכן לקחת את הסיכון, או שמא נכון יותר להבין את האפשרויות החוקיות שלי כבר עכשיו?
כשהבנו שבננו שובץ לתפקיד שלא תואם את מצבו הרפואי, הבנו שאנחנו צריכים סיוע חיצוני. פנינו להתייעצות, והוסבר לנו בדיוק מהן זכויותינו, אילו מסמכים כדאי להגיש, וכיצד יש להציג את הבקשה לצבא. לא רק שהתוצאה הייתה טובה יותר – גם התהליך הפך מבלתי נשלט למובן וברור.
זה בדיוק השלב שבו הבנתי שאני צריך עורך דין למתגייסים, מישהו שילווה אותנו מול המערכת הצבאית, ויידע איך לנסח, לטעון ולייצג, גם כשנראה שאין סיכוי.
יש מי שמתמחה בזה – והם בצד שלך
כדי לקבל ייעוץ נכון, חשוב לפנות לעורכי דין שמתמחים בתחום הספציפי של דיני צבא – ולא לעורך דין פלילי כללי או משפחתי. אחד המשרדים הבולטים בתחום זה הוא ברמלי משרד עורכי דין, אשר מתמחה בלעדית בליווי חיילים ומתגייסים. כל עורכי הדין במשרד הם יוצאי מערכת המשפט הצבאי – פרקליטים, חוקרי מצ"ח, קצינים משפטיים לשעבר – והם מכירים את המערכת על כל רבדיה.
הם יודעים איך לנסח ערר, מתי להגיש בקשה נוספת, באילו מקרים שווה להיאבק ובאילו כדאי להגיע להסדר. הם גם מכירים את הדינמיקה של הגופים הצבאיים ומבינים איך חושבים שם.
היתרון הוא לא רק משפטי, אלא גם אסטרטגי. הם לא רק יודעים מה אפשר לבקש – אלא גם איך עושים את זה נכון.
כמה מילים אחרונות
המסלול לקראת גיוס לצה"ל עלול להיות מבלבל ומטלטל, ולא תמיד ברור מה מותר, מה אסור, ומה ניתן לעשות. בשלב שבו לא מדובר עדיין בחיילים רשמיים, קל להתעלם מהמשמעות המשפטית של החלטות שיכולות להשפיע על כל השירות, ולעיתים גם על החיים האזרחיים בהמשך.
במקום לעמוד לבד מול מערכת אדירה ומסועפת, נכון להכניס לתמונה מישהו שמבין את הכללים, שמייצג אותך, ושיודע איך להפוך את המציאות המשפטית לכלי שמגן – לא רק גוף שיפוטי מרוחק.
