משמורת משותפת הוא אחד מהסדרי השהות עם הילדים, בעת גירושי ההורים. המשמורת היא לעתים חלקית או מלאה, כך שאחד ההורים נושא במרבית נטל גידול הילדים או בכולו. לעתים היא משותפת כך ששני ההורים חולקים בגידול ילדיהם שווה בשווה ובכך מגשימים את התרחיש האופטימלי ביותר לחיי ההורות שאחרי הנישואין.
מהי משמורת משותפת?
משמורת משותפת היא סוגיה שחשיבותה והמודעות אליה מתגברים בשנים האחרונות, בעיקר סביב השיח בנוגע לזכויות הגבר ושאיפות הורים גברים לקחת חלק פעיל ומרכזי יותר בחיי ילדיהם ולצד התפתחותן של נשים רבות גם כנשות קריירה, המעוניינות להקל על עצמן בשילוב הורות ועבודה. אז לאילו מקרים זה מתאים וכיצד מתבטאים יתרונות וחסרונות במשמורת משותפת? עורכת הדין אסתר שלום עונה:
כלי אפשרי לאיזון ההורות לאחר הנישואין
כאשר ההורים מתגרשים וכעת עולה על הפרק שאלת גידול ילדיהם, צפה ועולה גם שאלת איזון הכוחות בין שני הצדדים. כזוג נשוי המנהל יחד את משק הבית, תפקדו באופן שווה כהורים וכעת הם מקבלים זכות שווה להמשיך את חיי ההורות שלהם, אם הם רוצים בכך.
למעשה, משמורת משותפת איננה עיקרון משפטי או מונח שמצוי בחקיקה. בישראל לא קיים חוק המחייב במשמורת משותפת ולכן מדובר בעיקר ברצון ההורים להגדרה שווה בהתאם לעיקרון טובת הילד, כפי שמלמדות פסיקות שהתקבלו בעקבות וועדת שניט.
במצב שאיננו משמורת משותפת ובנסיבות "המסורתיות" של עולם הגירושין, הילדים עוברים למשמורת מלאה של האם ואילו האב נתון להסדרי ראייה ותשלומי מזונות. הצורך באיזון כפי שכתבנו לגביו, מעלה את הרצון של רבים להגיע להסכמה בנוגע למשמורת משותפת – ביטול תפקידו של המשמורן כיחיד והחלת חלוקת זמנים שווה בשווה בגידול הילדים.
יתרונות המשמורת המשותפת
רצון האיזון במערכת ההורות ובתפקיד ההורים שאיננו מסתיים עם פרק הנישואין הוא בין היתר אינטרס משפטי, שכן התכתשויות ומאבקים בין הורים בעת הליכי גירושין לגבי משמורת, מזונות ורכוש מגדילים את המשאבים המשפטיים ומייקרים אותם עוד ועוד.
מצב זה לא רק גוזל מזמן השיפוט היקר ומוסיף לעומס הרב של בתי המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים, אלא גם פוגע לא פעם בעיקרון טובת הילד, שכן הנפגעים העיקריים מהמאבקים המשפטיים הללו הם הילדים עצמם.
לאור אלו, המשמורת המשותפת היא האפשרות האופטימלית בגירושין, אך חשוב להזכיר שהיא לא תתאים לכל מקרה ולכל נסיבות הגירושין ובהחלט קיימים מקרים שבהם בתי המשפט מסרבים לאשר את הסדר המשמורת המשותפת.
למי תתאים משמורת משותפת?
משמורת מלאה מצמצמת למינימום ההכרחי את הקשר האפשרי עם ההורה השני. כאשר המשמורת היא משותפת, המצב משתנה וההורים נדרשים ביניהם לקשר רצוף ואפילו יומיומי, לשיתוף פעולה טוב ולשיקוף והעברת מידע טובה.
לפיכך, עליהם לקיים עדיין מערכת יחסים יחסית קרובה המאפשרת קבלת החלטות משותפות בצורה רגועה ויעילה. קל להבין אפוא, מדוע יסרב בית המשפט לאפשר משמורת משותפת לזוג הורים שעברו גירושין קשים וכואבים, שהותירו אחריהם משקעים עמוקים.
סוגיה נוספת היא רמת המסוגלות ההורית. ייתכן שישנו הורה שרוצה לשהות עם ילדיו כמה שיותר, אך לא תמיד היכולת האישית לכך קיימת, בין אם מבחינה רגשית (גילוי סובלנות ושאיפה לטיפוח התפתחותי) ובין אם מבחינה מעשית (אורח חיים או שעות עבודה).
ישנו גם עניין של פרקטיקה – המשמורת המשותפת תצליח רק במקרה שההורים מתגוררים בקרבה גאוגרפית סבירה ביחס לשני הבתים וביחס למסגרות החינוכיות. אם המרחק בין שלושת אלו גדול מידי, הדבר עשוי להכשיל את המעברים מהורה להורה, להקשות עליהם וגם על הילדים.
תנאים משפטיים בקביעת הסדרי המשמורת
בעבר נטו בתי המשפט להחלטות קשיחות, על סמך "כללי משחק" ברורים שאפשרו את מסגרת המשמורת המשותפת, כמו למשל תנאי סמיכות המגורים והותרת הקשר האיכותי והתקשורתי בין שני ההורים.
בשנים האחרונות הגישה הקשיחה התרככה מעט וכעת בתי המשפט נוטים לבחון יותר האם המשמורת המשותפת תטיב עם הילדים. זאת משום שכבר נוצרו פתרונות ישימים ואפקטיביים גם למקרים שבהם הדרישות הבסיסיות אינן מתקיימות.
כך למשל, מצב שבו התקשורת של ההורים עדיין פחות טובה אך לשניהם יש רכב, כך שהם יכולים לאסוף ישירות מהמסגרת החינוכית את ילדיהם ולא מהבית של ההורה השני. עניין דומה חל גם ביחס לדרישת המגורים הסמוכים, אך חשוב להדגיש שקרבה גאוגרפית נותרה גורם מקל מאוד על הילדים, בוודאי במצב שבו הם מגיעים לבית של הורה אחר בכל כמה ימים.
שינוי בהחלטת המשמורת המשותפת
משמורת ילדים שסוכמה כמשותפת תוכל להשתנות, רק אם ישנן נסיבות שמצדיקות באופן מהותי את השינוי. השיקול המרכזי כאן הוא טובת הילד, כלומר יהיה צריך לשכנע את בית המשפט שהמשמורת המשותפת איננה עונה על טובתו וצרכיו של הילד.
ייתכן שתידרש חוות דעת מקצועית בנושא זה, כמו של עובדת סוציאלית למשל, כך שבית המשפט יוכל להחליט האם להעביר את המשמורת המלאה לאחד ההורים ולדון מחדש בקביעת זמני שהות והסדרי הראייה.
משמורת מלאה
משמורת מלאה היא מצב שבו אחד ההורים מקבל את חזקת שהות וגידול הילדים, כאשר ההורה השני מקבל הסדרי ראייה או זמני שהות – משבצות זמן קבועות וידועות מראש שבהן הוא נמצא עם ילדיו.
למרות שישנם שינויים באופק לחזקת הגיל הרך, עדיין במרבית המקרים שבהם המתגרשים הם הורים לילדים קטינים עד גיל שש, האם היא זו שתקבל משמורת מלאה על ילדיה וסוג זה של משמורת עדיין נחשב לנפוץ יותר בהליכי הגירושין.
כיום לעניין חיוב במזונות במקרה של משמורת מלאה, הרי שסכום התשלום במזונות ילדים נקבע על פי זמני השהות שהוגדרו.
הסכם גירושין המסדיר את המשמורת המשותפת
מאחר ולמערכת החוק והמשפט יש אינטרס ברור לקיים את הליכי הגירושין בצורה מכובדת ונאותה לשני הצדדים ולהימנע ממחלוקות וסכסוכים משפטיים, בעת פתיחת ההליך יופנו ההורים לגישור, בו הם יוכלו להגיע להסכמות הדדיות לעניין המשמורת ולהחליט לעניין המשמורת המשותפת.
בני הזוג אף יוכלו להסכים לכך מראש עוד לפני שיגיעו לשלב שבו יופנו לגישור, מה שעשוי לקצר משמעותית את משך ההליך ולהביא לסיומו תוך זמן קצר בהרבה. כאשר מתקיימת מחלוקת מהותית בין הצדדים, עליהם להגיש בנושא תביעה לבית המשפט ולאחר ששני הצדדים ישמיעו את טענותיהם ותינתן בתיק חוות דעת של עובדת סוציאלית, תיפסק החלטה.
מה נדרש מההורים כדי לקיים משמורת משותפת?
- נוכחות ומעורבות בחיי הילדים, לרבות השתתפות באירועים חברתיים, אירועים משמחים, מסיבות וטיולים.
- לקיחה והוצאת הקטינים ממסגרות חינוכיות
- תיעוד של זמני השהות עם הילדים
- הימצאות בקשר שוטף עם הגורמים החינוכיים, הרפואיים והשותפים להתפתחות ומסגרות הילד, להתייעץ עם מומחים לגבי טובת הילד, לעדכן על משברים, בעיות או נסיבות שצצו
- לשחק עם הילדים ולהישאר הורים פעילים
- לשמור שיחות ווצאפ, התכתבויות, הודעות ותמונות המעידות על כל אלו.
משמורת משותפת בהיעדר הסכמת אם
אמנם מדובר ברצון הדדי למשמורת בין שני בני הזוג, אך ישנם מקרים שבהם האם עשויה להתנגד לכך. האם עדיין תינתן משמורת משותפת? אם בית המשפט סובר שמדובר בטובת הילד, הוא עדיין יפסוק בחיוב וכל עוד השתכנע במסוגלות ההורית של האב והקשר הקרוב שלו עם ילדיו.
להתייעצות ולמידע נוסף בנוגע למשמורת, פתיחת הליכי גירושין וליווי מקצועי הכולל הליכי גישור, פנו למשרד עורכת הדין אסתר שלום ונשמח לתאם עבורכם פגישה ראשונית שתבחן את אפשרות המשמורת המשותפת על כל היבטיה ויתרונותיה.
