תביעות נפגעי פעולות איבה

נפגעי פעולות האיבה במדינת ישראל זכאים לקבל פיצויים רחבים והטבות שונות מכוח חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.

עם זאת הם נתקלים פעמים רבות בקשיים בדרך כאשר הם מבקשים זאת.

מה עליהם לעשות על מנת להיחשב כנפגעי פעולות איבה.

כל הפרטים נמצאים כאן.

 

מה זה אומר בפועל?

ניכר שהחוק יחסית רחב וכולל בתוכו את כל מי שנפגע באופן ישיר או עקיף מפעולת איבה.

למעשה נכללים תחת ההגדרה הזו בסופו של דבר נפגעים מפעולות כמו פיגועי ירי, דקירה, פיצוץ וכן נפגעים מטילים או נפילות של קסאמים – בין אם נפגעי גוף ובין נפגעי חרדה.

כלומר המשמעות היא שהחוק איננו מבדיל בין פגיעה גופנית לפגיעה נפשית – גם על פגיעה נפשית שנגרמה בעקבות חשיפה לאירוע איבה ניתן להיות מוכר בביטוח לאומי לצורך קבלת הפיצויים.

במציאות הישראלית לדוגמא – אנשים רבים חיים בדרום תחת איום יומיומי של קסאמים.

גם נפגעי החרדה בעקבות האזעקות וירי הטילים, יכולים להיחשב ולהיות מוגדרים כנפגעי פעולות איבה מול הביטוח הלאומי ככל שתביעתם תתקבל.

 

מי יכול להיחשב נפגע פעולות איבה?

מעבר להגדרה של "פעולת איבה" – על מנת שתתאפשר הגשת התביעה יש לעמוד גם באחד הקריטריונים הבאים:

  1. תושב ישראל – בין שנפגע בישראל ובין שנפגע מחוץ לה.
  2. אזרח ישראלי – שנפגע בישראל או באזור.

בנוסף יש עוד מספר הגדרות בחוק לעוד מקרים בהם ניתן להגיש תביעה:

 

הליך התביעה

על מנת להיות מוכר כנפגע פעולות איבה, ולהיות זכאי מתוך כך לפיצויים וסיוע, יש להגיש תביעה לביטוח הלאומי.

לתביעה יש לצרף אישורים ומסמכים שמעידים על אירוע האיבה אליו נקלע התובע.

מי שעוד יוכלו להנות מהטבות ופיצויים אלו בני המשפחה של הנפגע.

פעמים רבות העובדה שבן משפחה נפגע – נפשית או פיזית – גורמת לכך שהקרובים לו נאלצים להפסיד ימי עבודה רבים, לרכוש לו תרופות, ולנסוע איתו למקומות רבים על מנת לקבל טיפולים מתאימים.

לכן בני המשפחה יכולים גם הם לקבל לעיתים זכויות כמו החזר על ימי עבודה שהם הפסידו, החזרים על נסיעות, סבסוד מקום לינה בקרבת בית חולים וכדומה.

כמובן שהכל בהתאם למסמכים המוגשים המעידים על הצורך בפיצויים הללו בצורה מפורטת מאד.

 

נפגעי חרדה – מה חשוב לדעת

פעמים רבות הנפעים להם הכי קשה לקבל את ההכרה כנפגעי פעולות איבה ובעקבות זאת את הפיצויים – אלו נפגעי החרדה.

מדובר באנשים שהיו עדים לאירוע איבה, ובעקבותיו נפגעו בנפשם – לקו בחרדה, במחלה נפשית כלשהיא וכדומה.

הסיבה שהם מוכרים פחות היא כי יש קושי גדול יותר להוכיח על פגיעה נפשית מאשר על פגיעה פיזית.

למרבה הצער לעיתים קרובות נפגעי חרדה לא פועלים בדרך הנכונה על מנת לקבל את הטבות שמגיעות להם ולכן יש לשים לב למספר דברים שמומלץ לעשות במקרה של נפגעי חרדה:

  1. לפנות לבית חולים באופן מיידי לאחר אירוע האיבה על מנת לקבל טיפול – גם נפשי.
  2. על הנפגע לדאוג שלא לצאת מבית החולים ללא דו"ח מפורט מרופא או פסיכיאטר שמפרט ומאבחן את הפגיעה שעבר ואת כלל הנזקים שנגרמו לו, גם בגוף וגם בנפש.
  3. לציין אירוע ספציפי או הפצצה שבעקבותיו נגרמה הפגיעה – גם פגיעות חרדה.
  4. יש להבין כי אמנם זה הגיוני שאדם יתלונן על חרדה שנגרמה לו עקב מספר רב של הפצצות. עם זאת, המוסד לביטוח לאומי נוטה פעמים רבות שלא להכיר באנשים שמתלוננים על רצף של הפצצות או אירועים. לכן – כאשר מגיעים לקבלת טיפול רפואי ונפשי יש להתלונן על אירוע מסוים ולוודא כי הרופא או הפסיכיאטר מציין זאת בדו"ח הרפואי.

 

הרוגים בפעולות איבה

בכל הנוגע להרוגים בעקבות פעולות איבה, מגיעים פיצויים מכוח החוק לבני משפחה – בני זוג והורים שכולים. בנוסף לכך, יש השתתפות של המוסד לביטוח לאומי בהוצאות הנוגעות לענייני הקבורה והאבל.

 

חשיבות הליווי המשפטי

יש להבין כי הדרך להכרה כנפגעי פעולות איבה מהביטוח הלאומי איננה פשוטה.

פעמים רבות מסרבים לדרישות של נפגעים לפיצויים ולא מכירים במה שעברו כפעולות איבה.

על מנת שדבר כזה לא יקרה, חשוב להיעזר בעורך דין שמומחה ומנוסה בתביעות של נפגעי חרדה וכלל נפגעי פעולות איבה.

עורך דין משרד הביטחון יעקב אמיר – עו"ד וותיק ומנוסה ביותר בתחום ישמח ללוות אתכם ולסייע לכם בכל הנוגע להגשת התביעה על מנת להיות מוכרים כנפגעי פעולות איבה ולקבל את הפיצויים שמגיעים לכם.

 

נרות זיכרון